יום שישי, 31 באוקטובר 2014

זעם

במשפט אחד אפשר לסכם את "זעם" של דיוויד אייר כך: סרט של גבר, שמתאר גברים שנלחמים בגברים אחרים כדי להראות עד כמה הם גברים. אבל מה לעשות שביקורת צריכה להיות יותר ממשפט, אז ארחיב בנושא.

יום חמישי, 23 באוקטובר 2014

מכאן אני ממשיך

קומדיה בכיכובם של טינה פיי וג׳ייסון ביטמן ובליווי השחקנים אדם דרייבר, קת׳רין האן וטימות׳י אוליפנט נשמעת כמו חלום. ובאמת מאוד רציתי לראות את הסרט, כי כבר עברו כמעט שנתיים מאז ״רוק 30״, ולא יעזרו כל השידורים החוזרים ביס קומדי וההקלטות הישנות, אני מתגעגעת לליז למון, האשה שהכי מצחיקה אותי בטלוויזיה.אז יכול להיות שהתעלמתי מהסימנים המזהירים, כי הרי טינה פיי בתפקיד אחות גדולה יהודיה פשוט לא יכול לעבוד ומעריצה שרופה כמוני היתה צריכה לדעת את זה ולהסיק את המסקנות הנדרשות. אבל לא, הלכתי כעיוורת, מסנוורת מאור כוכבי הטלוויזיה ישר לאפילת אולם הקולנוע, שום דבר לא הכין אותי לחושך הגדול.

יום שישי, 17 באוקטובר 2014

וויפלאש

בכל תחום דעת ומקצוע ישנו גרף, למעלה במרומיו יושבים המצטיינים, הגאונים, מתחת להם בסדר יורד לפי רמת בינוניותם, כל השאר. בעולם האמנות, בייחוד בתחומים שבהם נדרש פרפורמנס שהוא גם בקבוצה וגם סולו, אי אפשר לזייף. או שאתה מצטיין או שאתה לא.

נעלמת

עוד כשדיוויד פינצ'ר שם את ראשה של גוונית פלטרו בתוך קופסא ב"שבעה חטאים", חשדתי בו שהוא לא במיוחד מחבב נשים. למעשה, להוציא את "נערה עם קעקוע דרקון", קשה למצוא גיבורות נשיות חיוביות אצל פינצ'ר – וגם בקעקוע דרקון לא מדובר בדמות החיובית בעולם. אבל מכאן ועד המניפסט המיזוגני בשם "נעלמת", הדרך נראתה לי ארוכה.

יום שישי, 10 באוקטובר 2014

מיתה טובה

"מיתה טובה" של טל גרניט ושרון מימון תפס אותי לא מוכנה. הקרנה של יום שישי בצהריים, כמה שעות לפני המפגש המשפחתי המסורתי אצל סבתי הסובלת מדמנציה (שזה רק קצת שונה מאלצהיימר ומסתבר שזה עניין של גיל אבל זה לא לפה). את הביקורת הזו אני כותבת למרות שיכול להיות שישנם חלקים שלמים מהסרט שלא הצלחתי לראות פשוט מהסיבה שיבבתי בלי הרף, עד כדי כך שבסיום הסרט אנשים שישבו בשורה איתי שאלו חברות שהיתי איתן – מי זאת זו שיללה כל הסרט? ואני הסמקתי בצד וברחתי.

יום שלישי, 7 באוקטובר 2014

השקר הטוב

"השקר הטוב" הוא בדיוק כזה – שקר טוב. כמו שהכרזה של הסרט אינה מעידה על תוכנו – ריס ווית'רספון מככבת עליה אבל למעשה היא בתפקיד משנה ומופיעה לקראת אמצע הסרט – כך גם הסרט עצמו הוא מעין פעולת הסחה אחת גדולה, שלא נראה את הפיל שבאמצע החדר.