יום שבת, 31 בינואר 2015

צלף אמריקאי

"צלף אמריקאי", סרטו המיליון של קלינט איסטווד, מועמד לשישה פרסי אוסקר בטקס הלבן ביותר שראתה האקדמיה בזמן האחרון (אי אפשר לומר שמעולם, כי בכל זאת...). מבוסס על סיפור אמיתי, איסטווד מביא למסך את כריס קליין, צלף בצבא האמריקאי, שנחשב ל"אגדה" בתחומו – הרג אנשים בחסות החוק. אין לי כוונה להכביר במילים על הגבריות האמריקאית אליבא ד'איסטווד, כפי שעשו כה רבים מהמבקרים, או אפילו לדבר על האיכות המערבונית של הסרט – טובים ורעים מוחלטים אחד מול השני בתוך השממה עד הסוף המר. במקום זה אני מעוניינת להתעכב על מה "צלף אמריקאי" אומר לגבי הנשיות האמריקאית.

יום שלישי, 27 בינואר 2015

כח עליון

גם התמונה המושלמת ביותר יכולה להיסדק בין רגע. הסדק יכול להיות מבחוץ, מלמעלה, מהטבע , מהגורל, מכח עליון. אולי הסדק דווקא מתחיל מבפנים, מתוך הדבר הפגום ביותר מיסודו שקיים בטבע, האדם.

יום שבת, 17 בינואר 2015

לא נשבר

אנג'לינה ג'ולי - אחת מהשחקניות הבולטות בהוליווד לא רק בגלל יכולות המשחק שלה או המראה שלה, אלא גם במשפחתה, בחינוך ילדיה, ובעמדותיה הפוליטיות - מביימת ב"לא נשבר" תסריט שעיבדו האחים כהן על פי ספר של לורה הילנברנד – סיפורו האמיתי של לואי זמפריני.

יום שישי, 9 בינואר 2015

את לי לילה

את סרטו של אסף קורמן ראיתי בפסטיבל קאן האחרון, וזו היתה אחת ההקרנות המרגשות בחיי. נכון, היו לה את כל התנאים המקדימים – סרט ישראלי, פסטיבל קאן, גשם בחוץ ואולם קולנוע נוח ממש בפנים, אבל זה לא היה רק זה.